"כל דבר שעשיתי בחיים, בן כבר עשה לפניי כי הוא גדול יותר" מחייך נתן. "וכשעלינו לארץ זו הייתה הפעם הראשונה שהתחלנו משהו יחד. לומדים יחד, עובדים יחד וגם מתגייסים יחד, ופתאום אין לי את מי לשאול או עם מי להתייעץ כי הכול חדש גם לו."
בשנת 2019 האחים בן ונתן קילנסקי עזבו את סאו פאולו וקנו כרטיס בכיוון אחד, לישראל. בן גדול מנתן בארבע שנים, אבל שניהם באו לכאן במטרה אחת: להתגייס ולשרת בצבא. הם הקפידו לרדת מהמטוס ברגל ימין ודבר ראשון נסעו לאכול פלאפל, כמובן.
שניהם גדלו בברזיל הרחוקה למשפחה ציונית ושורשית. סבא משה שלהם, בן 94, הוא שורד שואה וממנו למדו מה היא ציונות, ואבא השמיע להם שירים של אריק איינשטיין ושלמה ארצי.
השניים הצטרפו לגרעין של תנועת הצופים בקיבוץ ניר יצחק שבעוטף עזה וגרו שם תקופה, חדר ליד חדר.
בן התגייס ראשון והתקבל לפלוגת החבלה וההנדסה בחטיבת הנח"ל. בצה"ל לא מאפשרים לאחים לשרת יחד, לכן שלושה חודשים מאוחר יותר כשנתן התגייס, הוא שובץ ביחידה אחרת בחטיבת הנח"ל, בגדוד 931.
ביום שהחלה המלחמה נתן, שעדיין היה חייל בשירות סדיר, נקרא לחזור מיידית מחופשת החג. יומיים מאוחר יותר, בן הצטרף. הוא לא חיכה לצו גיוס למילואים, אלא פשוט אסף ציוד ונסע לדרום.
מכיוון ששניהם משרתים בחטיבת הנח"ל הם לחמו באזורים סמוכים ומדי פעם נפגשו בהפוגות בשטח.
באחד מימי הלחימה הראשונים באזור צפון הרצועה, בן זיהה מחבל שיורה מתוך בית כתום אל עבר כוח אחר של צה"ל. הוא הקפיץ את הצוות שלו והם הצליחו לנטרל את המחבל.
כעבור שבועיים, כשיצא להתרעננות ופגש את אחיו, סיפר לו על האירוע. "בית כתום?" אמר נתן בהפתעה, "אז זה אתה שהצלת את הצוות שלי!"
איזו דרך ארוכה עשו האחים לנשק, מברזיל ועד לעזה, בזכות הציונות ואהבת ישראל שלהם!
כתב - יונתן אופיר
Comments