top of page

בֵּית הַדְּפוּס שֶׁחָזַר לַחַיִּים


גם אתם מעדיפים לפעמים שידפיסו לכם דף צביעה מהמחשב או חוברת צביעה של מנדלות, במקום לצייר בעצמכם? איזה פלא! צריך ללחוץ רק על כפתור אחד ואפשר לקבל לידיים כמעט כל דבר שאנחנו רואים במחשב. חשבתם פעם איפה מדפיסים את המעטפות שמחכות בתיבת הדואר, את רישיון הנהיגה וכרטיסי האשראי של ההורים?

לפני הרבה שנים, בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, בקיבוץ הצעיר בארי ניסו למצוא מקור פרנסה לקיבוץ. לזר זורע בן ה־18 יזם עם שלושה חברים את הרעיון המקורי להקים את בית הדפוס הראשון בנגב.

''לזר!'' רעם קולו של אחד מחברי הקיבוץ המבוגרים, ''אנחנו קיבוץ, לא עיר! מוטב שנתמקד במה שאנחנו טובים בו, חקלאות ועבודת האדמה''. אך לזר היה נחוש. ''אני משוכנע שלא ניכשל. אתם עוד תראו שבזכותנו הקיבוץ ישגשג!'' וכך, בעזרת סיוע כלכלי מהסוכנות היהודית, קם החלום ונהיה.

בתחילת הדרך הייתה בבית הדפוס מכונת דפוס אחת שעשתה מספר עבודות פשוטות, אך ברבות השנים, בזכות הנחישות והיצירתיות, בית הדפוס הלך וצמח.

חברי בית הדפוס לא הפסיקו להמציא ולפתח המצאות חדשניות ורעיונות מקוריים שאפשרו להם לתת שירות לאין־ספור בתי עסק, חברות וארגונים. כיום כל כרטיסי האשראי ורישיונות הנהיגה, וכן מעטפות רבות, מודפסים כולם בדפוס בארי.

במהלך היום העצוב, שבעה באוקטובר, היה המנכ''ל של דפוס בארי בן סוכמן בממ''ד עם משפחתו. כשבן חולץ על ידי חיילים, ופונה למלון עם משפחתו, הבין מייד: חייבים לחזור.

כבר למחרת ההנהלה של המקום חזרה לעבוד, וכעבור שבוע נפתח בית הדפוס מחדש בטקס מרגש עם נשיא המדינה. "החזרנו ללקוחות ולעובדים שלנו את האמונה שלמרות מה שקרה - אנחנו לא הולכים לשום מקום'', אמר בן. ''בית הדפוס יחזור לחיים ובעקבותיו גם הקיבוץ''.

בית הדפוס של בארי כבר חוזר לאיטו לעבודה ומלמד את כולנו שיעור על בחירה בחיים, למרות הכאב, ועל החלטה נחושה לפרוח מתוך האדמה השרופה.


כתב - ברוך קמפינסקי

Comments


bottom of page