מוכנים לשמוע סיפור יוצא דופן? כזה שאוהבים להציג בסרטי פעולה, על גיבור אחד אמיץ שמנצח את כל הרעים? סרן בר זונשיין, בן 23 מהרצליה, הוא מפקד פלוגת טנקים בגזרת כיסופים. בבוקר שבו פרצה המלחמה בר היה במוצב קטן שנקרא "מארס", על גבול עזה.
"בסביבות 6:30 בבוקר אומר לי המפקד שלי שיש פשיטה של מחבלים ליד נירים, ופוקד עליי לנוע לשם", מספר בר. הוא מתקדם לבדו בטנק. נתקל בחוליה של מחבלים והורג אותם. מתקדם ומזהה שתי חוליות נוספות בדרך לקיבוץ, והורג אותם. "אנחנו מקבלים דיווח על פשיטת מחבלים גדולה על מוצב כיסופים", הוא ממשיך לתאר את השכמת הבוקר שלו. "הטנק שלי משנה כיוון לעבר המוצב". הוא מזהה מארב של שתי חוליות, שתיהן יורות עליו משני הכיוונים והוא מצליח לחסל אותן בלי שהטנק נפגע.
לפתע מקבל בר קריאה מאחד הטנקים שלו בשטח. הטנק נפגע מטיל והחיילים שבתוכו נפגעו מרסיסים. הוא על גדר ההפרדה ולקראתו מגיעים מחבלים. בר יוצא אליו מייד ואומר לו: "סע אחרי!" בדרכם למקום מבטחים הם מזהים טנק עולה באש ועוד מאות מחבלים שמנסים להיכנס לשטח ישראל. הם מונעים מהם. טיל נורה לעבר הטנק של בר. מכלי הסולר שלו נפגעים ומתחילים לנזול. הוא חייב להמשיך במשימה. מחבלים מנסים לעלות על הטנק שזה עתה חילץ. הוא יורה בהם והורג אותם.
מכשירי הקשר של הטנק נפגעו, בקושי אפשר לשמוע. אבל כשבר שומע מיקום הוא מייד מגיע. הוא נוסע לקיבוץ מגן ומונע חדירת מחבלים. משם נוסע לקיבוץ רעים. כשהטנק שלו מפסיק לעבוד הוא יוצא ממנו עם אנשי הצוות שלו ומחפש טרמפ שייקח אותו למוצב מארס, יש לו שם טנק שעומד ריק. עוצר לו רכב מכוחות ההצלה ובו מקום אחד פנוי. הוא אומר לתותחן שלו להיכנס והוא בעצמו נכנס לתא המטען.
אחרי עוד מספר היתקלויות, בר מצליח להגיע לטנק שלו, היחיד שתקין באזור כולו. "במקום שבו עמד טנק הצלחנו למנוע טבח", הוא אומר. בר, המפקד האמיץ, הרג בין 70 ל־90 מחבלים ביומיים אלו והפגין אומץ נדיר ודבקות במטרה.
כתבה - הדסה בן ארי
Comentários