בָּרֶכֶב הַקָּטָן שֶׁל אֹפֶק

הורידו את הסיפור

שיירה ארוכה של מכוניות.

בתוכן יושבים הרבה אנשים שעד לפני רגע רקדו במסיבה הגדולה בטבע. עכשיו יש שם אזעקות ומלחמה וכולם רוצים להימלט.

גם אפק לבני וחבריו נמצאים שם, עם הרכב הלבן של אמא שלו. יש פקק ארוך והאוטו לא מתקדם.

מגיעים אליהם שוטרים ומזרזים אותם: "תתרחקו מפה! לכו לצד השני! מסוכן כאן". אנשים עוזבים את הרכבים ומתחילים להתרחק ברגל. אבל אפק מחליט לחזור לרכב ולנסוע מדרך אחרת. הוא יודע שהוא צריך להיות רגוע עכשיו, וזה מה שיעזור להם לברוח.

בדרך הוא פוגש את גלעד ונטע: "בואו מהר לרכב! "הוא קורא להם. אפק מתקשר לאבא שלו מהדרך. "יורים פה, אבא" הוא אומר. אבא מקשיב ואומר בהחלטיות: "קודם כול תהיו רגועים! ועכשיו אתה מקשיב רק לי, ונוסע כמו שאני אומר לך בדיוק". אבא רז מקשיב מרחוק, רק דרך הטלפון, ומנווט את אפק דרך השדות. הוא לא רואה את הכביש, אבל הוא מכיר מצוין את הדרך, ומבין לאן צריך לנסוע. הרכב הקטן של אפק מתחיל להתמלא באנשים נוספים, למרות שהוא יכול להכיל רק חמישה אנשים. אפק רוצה להציל כמה שיותר. הם כבר שישה אנשים כשהם רואים עוד שתי בנות שנמלטות מהמקום. אפק צועק להן: בואו תעלו, נעשה לכן מקום! וכל החבורה, כבר שמונה אנשים באוטו קטן, ממשיכה בנסיעה עם אבא בשיחה. אבא רז שומר על קור רוח. הם חקלאים, מושבניקים. הם מכירים את השדות. הוא נותן לאפק סימנים שרק הוא מכיר: "תיסע בשבילים כמו של תפוחי אדמה, תראה שלא השקו את השדות כדי שהאוטו לא ייתקע בבוץ, תיסע לכיוון השמש". ואפק ממשיך ורואה עוד שני אנשים על הדרך. נשאר מקום רק בבגאז'. הוא זורק את כל הציוד האישי שלו מהרכב ומכניס גם אותם. עכשיו הם כבר עשרה אנשים, באוטו קטן, נוסעים למקום מבטחים. נוסעים לכיוון השמש.

בזכות אפק ואבא רז הם מגיעים חזרה הביתה, בריאים ושלמים.

כתבה - רחל שירה אזרד