כל מי שראה פעם במציאות או בסרט טנק דוהר בחולות, לא יכול שלא להתפעל מהעוצמה שלו, אבל במלחמה הזאת חיל השריון, שתמיד תורם להגנה על גבולות הארץ, הפתיע את כולם אפילו יותר, כי הפעם מי שניהלו את הקרבות מתוך הטנקים היו... חיילות שהן לוחמות שריון.
באותה שבת קשה הן התעוררו מאזעקות בבסיס שלהן בניצנה שעל גבול מצרים ומייד הבינו שהפעם קורה משהו גדול. איום אמיתי על מדינת ישראל. קרני, מפקדת הפלוגה, העירה את מיכל, מפקדת המחלקה, והן אספו את הצוותים שלהן ונכנסו לטנקים, ארבע חיילות בכל טנק. נהגת, תותחנית, טענת ומפקדת. הן עלו על כביש 232 בדרך ליישובי העוטף.
בדרך הן ראו את החור שפערו המחבלים בגדר הגבול בין עזה לישראל ואת המוני המחבלים שעוברים דרכו. הן השאירו טנק אחד שם לשמור שמחבלים נוספים לא ייכנסו והמשיכו לנסוע על הכביש, יורות כל הדרך בתת מקלע ופגזים על המחבלים. הטנק של המפקדת מיכל עצר ליד מוצב סופה. במוצב התנהל קרב קשה עם המחבלים והטנק של מיכל הצטרף אל הלוחמים שלנו. ביחד הם סילקו את המחבלים מהמוצב.
הטנק של המפקדת קרני המשיך אל קיבוץ חולית. בקיבוץ היו מחבלים רבים שעברו בין הבתים. המפקדת קרני האיצה תנופה עם הטנק ובום! פרצה את השער הצהוב של היישוב. תארו לכם את הטנק נוסע בשבילים שבין הדשא וגני הילדים, שמיועדים לעגלות עץ ואופניים בכלל. הקיבוץ היה בסכנה והחיילות ירו בלי הפסקה. 17 שעות לחמו השריונריות בסופה, בחולית וליד גדר הגבול ושינו את המערכה לטובת ישראל.
טל, שרה, תמר, אופיר, שקד, מיכל וקרני הגיבורות עם הקוקו, הן לא רק גיבורות, הן עשו היסטוריה. זו הייתה הפעם הראשונה בצה"ל ובעולם שנשים השתתפו בקרב שריון. ואם תשאלו את ההורים שלכם, הם בוודאי מכירים את השיר הוותיק "השריון עשה היסטוריה", נכון? כנראה שבימים אלה אפשר לשיר אותו שוב, כי אין ספק שלוחמות השריון ייכנסו להיסטוריה של צה"ל ומדינת ישראל.
Comments