פגשתם פעם איש עם כנפיים? מספרים שליניב סרודי היו כאלה, כנפיים שלא רואים, אבל בהחלט מרגישים, כנפי רוח. הכנפיים של יניב ציירו לו תמיד חיוך על הפנים, כזה שנתן כוח. הן דחפו אותו לא לוותר, לעשות טוב בכל מקום: במשפחה, עם החברים, בצבא. הכנפיים של יניב נשאו אותו גבוה.
גם ביום שבת, ה-7 באוקטובר, הכנפיים של יניב היו שם.
יניב עבד עם חברתו סיוון בפסטיבל שהתקיים באזור שבו פרצה המלחמה. פתאום, מטח של רקטות. סיוון דואגת ויניב, מרגיע. יניב רוצה להילחם במחבלים אבל נשאר לשמור על סיוון. הכנפיים שלו עוטפות אותה חזק. תחת אש המחבלים, הם עוזרים לפצועים וכשמחבל מגיע יניב הודף אותו בגבורה.
המצב מחמיר, חייבים לברוח. יניב וסיוון רצים אל הרכב שלהם וקוראים לכל מי שהם רואים סביבם להצטרף. הרכב דוהר החוצה. אך רגע, עוד לא. הם פוגשים באנשים שמסתתרים בשיחים, ויניב לא מתכוון לוותר עליהם. איך מכניסים עוד חמישה אנשים לרכב עמוס? הכול אפשרי כשרוצים ומאמינים.
עכשיו כבר הרכב הצפוף שועט קדימה, כאילו גם לו צמחו כנפיים לפתע.
יניב מנהיג את החבורה בקור רוח. הוא מחליט לנסוע אל בסיס צה"ל הקרוב, שם הוא בטוח שיהיו מוגנים. הדרך מסוכנת גם היא, ומחבלים רבים אורבים בצידי הכביש. יניב נפצע כשהוא מנסה לנווט את הרכב לבסיס בטוח, אבל ליניב יש כנפיים; הוא לא עוצר.
הרכב מגיע לבסיס צה"ל וגם שם קולות הלחימה לא פוסקים. יניב עוצר בחריקה ליד אחד המבנים ומוביל את כל חבריו למנוסה פנימה, אל המרחב הבטוח. אך הוא נשאר ברכב, פצוע, שעות ארוכות של לחימה עוברות עד שאפשר היה לטפל בו. כשהגיע סוף סוף אל בית החולים, יניב כבר היה פצוע מאוד, כנפיו נשמטו והוא נפטר.
האיש האמיץ הציל ברוחו ובכוחותיו המופלאים את חייהם של שמונה אנשים.
מלאך במותו ובעל כנפי רוח בחייו.
כתבה: שירה סגל
Comments