top of page

הַמָּאמָא שֶׁל הַחַיָּלִים


תגידו, איך עוד לא שמעתם על אורלי עזרא?

אורלי היא המלאך השומר על החיילים בצפון.

"הגעתי להתקלח אצל אורלי, אי שם ביישוב צפוני", כותב החייל דורי גל. "השמועה שאפשר להתקלח אצל אורלי עברה בין הלוחמים ואני החלטתי לנסות את העניין. הגעתי לפי ההוראות, נכנסתי וקצת התביישתי. הבת שלה צעקה: אמא, הגיעו עוד שלושה!"

בביתה של אורלי התנועה ערה. חיילים מגיעים בכל שעות היממה, המטבח עובד מסביב לשעון, גם הצימרים שלה נמצאים בתפוסה מלאה – מלאים בחיילים שקופצים לרענון.

"נעמדה מולי מאמא והביטה בי במבט קשוח", ממשיך דורי. "אתה הסרבן? היא שאלה. ישר נכנסתי לעמדה של ילד והכחשתי. היא חזרה על דבריה ואמרה לי שלא התקלחתי שבוע וחצי וגם ציינה בדיוק איפה הכוח שלי יושב. טוב שלא נתנה נ"צ (נקודת ציון). אחר כך נתנה לי חיבוק של אמא.

"אורלי הובילה אותי בין צימרים וחדרי אירוח גדושים בחיילים מתארחים, עד שהגעתי לצימר עמוס ציוד צבאי – מדים מסודרים לפי מידות, נעלי צבא וכל מה שצריך בשביל לרענן חייל. אורלי הסתכלה עליי ואמרה: אני מביאה לך מרכך לשיער ומברשת שיער. קח מכונת תספורת ותתגלח בבקשה. התקלחתי ויצאתי מרוענן כנדרש. כמו חדש.

"אורלי אמרה לי להיכנס לאכול. מרק ואורז חם, פיצה ביתית, סלטים, ספינג', חצילים. חלום. אכלתי, לא העזתי לא לאכול – והיה כל כך טעים. היישרתי מבט אל אותה אורלי ושאלתי אותה איך ככה. היא סיפרה לי על ילדיה הלוחמים בצבא ועל הסכם בינה לבין אלוהים – אתה תשמור לי על הילדים ואני אשמור לך על הילדים".

לאורלי, המלאך של חיילי הצפון, יש שיטה בדוקה לניצחון: "מה צריך בשביל להזיז את מדבר סהרה, המדבר הגדול בעולם?" היא שואלת, ועונה – "שכל אחד ייקח גרגיר".


כתבה - הדסה בן ארי

Comentarios


bottom of page