ניצה היא אישה מבוגרת. היא בת תשעים וחמש והיא גרה בנירים שבעוטף עזה. מכיוון שניצה קצת הזדקנה, בשנים האחרונות היא הרגישה שהיא זקוקה לעזרה, כמו לשטוף את הבית ולהכין ארוחת בוקר. ניצה החליטה לצרף אליה אישה שתגור איתה ותעזור לה בכל הדברים שהיא מתקשה בהם.
קמיל, מטפלת שהגיעה אליה מהפיליפינים, גרה איתה כבר חמש שנים. הקשר ביניהן בהתחלה היה מרוחק, כי הן לא ממש הכירו זו את זו, אך במהלך השנים הקשר ביניהן הפך לחם וקרוב.
בשבת שבה החלה המלחמה, קמיל שמעה אזעקה והבינה מייד שהן צריכות להיכנס לממ"ד. קמיל אוהבת את ניצה כאילו היא אימה ומכיוון שקמיל לא הספיקה להכין לניצה ארוחת בוקר, היא רצה דרך המטבח ולקחה משם כמה עוגיות עבור ניצה. בדרך היא שמה לב לשקט, שקט מדאיג. לראשונה מאז שהגיעה לארץ היא לא שמעה את ציוצי הציפורים כאשר הייתה במטבח.
הרעשים שנשמעו בתוך הבית עוררו את חשדה של קמיל. היא שמעה קולות שדיברו בערבית. אולי אלו קולות של חיילים? לא. אלו מחבלים.
כאשר קמיל הבינה זאת היא נבהלה מאוד, אך באותו רגע החליטה שהיא חייבת לעשות מעשה שיציל את ניצה. היא יצאה מהממ"ד ונתקלה במחבל. הלב שלה דפק בחוזקה, אך היא פנתה למחבל בטון הכי רגוע שהצליחה לגייס בעצמה ואמרה לו:
"אדוני, האישה הזו מבוגרת והיא לא מבינה. אני מבקשת שלא תזיק לה".
קמיל החליטה לתת למחבל את התיק שלה. היו בו אלף שקלים. היא נתנה לו גם את מכשיר הטלפון הסלולרי שלה, בתקווה שזה יירצה אותו. המחבל לקח ממנה את התיק ושאל: "יש עוד כסף?"
קמיל השיבה לו בשלילה. האם הוא יכעס? מה יהיה עליה ועל ניצה? היא דאגה.
למרבה הנס, המחבל הסתפק בתיק ועזב את הבית. לאחר כמה שעות הגיע הצבא לחלץ אותן.
קמיל הגיבורה היא הרבה יותר מעובדת זרה, היא ממש משפחה. בזכות אהבתה ומסירותה ניצה בת ה־95 ניצלה.
Comments