סהר סעודיין הייתה רק בת 21, אבל מאז שהפכה לקצינה לוחמת בסוללת כיפת ברזל, נגעה שוב ושוב בשמיים. במהלך השירות הצבאי שלה, שיגרה סהר נגד הטילים שמגיעים מעזה את טילי כיפת ברזל החזקים שלנו, ופירקה אותם לאלפי רסיסים, לא נותנת להם לפגוע בתושבים ובתושבות של מדינת ישראל. כך עשתה בשנות השירות שלה כחיילת וכמפקדת, וכל כך הרבה אנשים לא ידעו שאת חיי השגרה שלהם הם חבים לה ולחייליה.
בשבת האיומה של פרוץ המלחמה הייתה סהר במשמרת, אבל היא, בכלל לא הייתה אמורה להיות שם. תאונת דרכים שהייתה מעורבת בה לפני פרוץ המלחמה הותירה אותה כאובה מאוד והיא נדרשה למנוחה כדי להחלים. סהר קיבלה ימי 'גימלים' - חופשת מחלה משירות צבאי, אבל היא ראתה לנגד עיניה את חברתה הטובה ששירתה לצידה והחליפה אותה בבסיס, ולא רצתה שהיא תיאלץ להישאר שבת נוספת.
סהר אזרה כוחות ושכחה מהכאבים, נפרדה מההורים, התייצבה בבסיס, ובבוקר שבו נפלה בקרב הספיקה להדוף מאות טילי חמאס שנורו אל עבר ערי ישראל ולמנוע מהם לפגוע בבתים ובאזרחים רבים מספור.
ירי הטילים מעזה בבוקר השבת ההיא היה חריג אפילו עבור קצינה מיומנת ומקצועית כמו סהר. מאות טילים יצאו בבת אחת מעזה אל ערים בכל אזור במדינת ישראל. נגדם שיגרו סהר וחייליה אלפי טילי כיפת ברזל וריסקו אותם. כשהחלה התחמושת של הסוללה לאזול, הבינה סהר שעליהם למלא את המשגרים מחדש, ויצאה עם חייליה לאסוף את הנשק הנדרש להמשך פעולה. הם עלו על הגי'פ ויצאו אל הדרך שבה ארבו להם מחבלים שתקפו את סהר וחייליה בירי כבד. מהקרב הזה לא שבה סהר, שנלחמה במחבלים בגבורה עד שנפגעה ונפלה בקרב.
סהר, שמו הנרדף של הירח, הוא השם שנתנו לה הוריה הלן ודוד, אבל הקצינה הגיבורה הזו הייתה בכלל כוכב מנצנץ בגבורתה המופלאה.
Comments