"יהודה! בוא לארוחת ערב!"
"רגע, אני רק צריך לאכול לו את המלכה!"
יהודה אהב מאוד לשחק בשחמט. הוא היה כל כך טוב, שאפילו שיחק בתחרויות אולימפיות עם שחמטאים ידועים.
יהודה קנה לאחיינים שלו לוח שחמט לכבוד ראש השנה, וגם דאג ללמד אותם לשחק כמו שצריך:
"תדאגו תמיד לשמור על המלך, ותחשבו תמיד מה יעשה היריב אם תזיזו את הכלי שלכם".
בבוקר ה-7 באוקטובר יהודה נתן כהן, מ"פ בסיירת גבעתי, שהה בביתו ביישוב שדמות מחולה. כששמע על הנעשה בדרום, חש מייד את רוח השליחות ממלאת אותו, פשט במהירות את החולצה הלבנה, לבש את המדים, ונסע, אפילו בלי להגיד שלום לאחיינים.
בדרך הקפיץ את כל חיילי הפלוגה שלו ונתן פקודות להיכן להגיע, כי יהודה השחמטאי חושב כמה מהלכים קדימה: מהיכן יבואו, מי ייכנס מלפנים ומי יחפה מאחור.
ואז פלוגת סיירת גבעתי בפיקודו של יהודה נכנסים לקיבוץ נחל עוז בו מסתובבים עשרות מחבלים. הם מחסלים אותם ולאחר מכן עוברים בית-בית וקוראים: "תפתחו, זה צה"ל. באנו להציל אתכם!"
מתוך אחד הבתים נשמעה שאלה: "איך נדע שאתם לא חמאס?"
ויהודה עונה: "אני יהודה כהן. מפקד בסיירת גבעתי, באתי לעזור לכם!"
"אם אתה מפקד, תגיד לי באיזו שנה הוקמה המדינה?"
"1948"
"ומי היה ראש הממשלה הראשון?"
"דוד בן גוריון"
"ומי ניצח את גוליית?"
"דוד מלך ישראל, משבט יהודה"
הדלת נפתחה.
אחר כך, כשהוא ידבר עם משפחתו הוא יספר בצניעותו כי הוא וחייליו "עשו שמירות" ולא יזכיר את מעשי הגבורה הרבים שלו. כך היה גם כשנשא את חגורת הנשק על כתפו - יהודה נהג לשאת רצועת תיק על כתפו השנייה כדי להסתיר את דרגותיו.
בהמשך המלחמה הוביל יהודה את הפלוגה שלו בעזה וניצח בקרבות רבים. באחד הימים שהתה הפלוגה בתוך בית מסוים. יהודה נכנס לבית מולו כדי לוודא שאין סכנה. בכניסתו מצא מחבלים שתכננו לפוצץ את הבית שבו שהו חייליו ונלחם נגדם. בתום הקרב הוא נהרג, אך הצליח להזעיק את חבריו שחיסלו את המחבלים. כך הציל הלוחם יהודה כהן פלוגה שלמה.
כתבו - יונתן אופיר ואמיתי תנעמי
Comments