מַאיָה נוֹשֶׁמֶת

הורידו את הסיפור

מאיה אלפר היא מאלפת כלבים. בשנים האחרונות למדה מאיה באופן מקצועי כיצד נכון לנשום, ותרגלה את עבודת הנשימה היטב. היא לא העלתה בדעתה שהכישרון החדש שפיתחה יציל את חייה.

מאיה הגיעה לפסטיבל "נובה", מסיבת שהתקיימה בטבע באזור בו התחילה המלחמה, כדי לעבוד, ותכננה לטייל במשך חודש ברחבי הארץ בעזרת הכסף שתרוויח שם. בזמן שחילקה לצוות שלה שקיות זבל כדי לשמור על ניקיון השטח, עוד הספיקה להתפעל מהזריחה היפה כשהחלו מטחי הרקטות ששינו לגמרי את פני המצב.

מאיה הבינה מיד שהמסיבה שרק לפני דקות מעטות רקדו בה מאות אנשים שמחים ומאושרים, הופכת בן רגע לזירת קרב. היא הבינה גם שלא תוכל להימלט מהשטח ברכב, ולכן הסתתרה בתוך שיח, מקופלת ללא תזוזה, כשמסביבה קולות הירי לא פוסקים.

ברגעי הפחד החליטה מאיה לחזור אל תרגילי הנשימה שהפכו כבר מזמן חלק מחייה. היא התרכזה בנשימות, והפחד החל לפנות מקום לתקווה. "אחרי כמה שעות בתוך השיח, התיישבה עליו ציפור", מספרת מאיה. "פתאום קלטתי שהציפורים עדיין מצייצות, השמיים עדיין כחולים, ופשוט הכרתי תודה על השיח ששומר עליי, על השמש שמאירה את מה שסביבי, על הרוח שמקררת אותי. לא היו לי מים, אבל חזרתי לנשום, להירגע, ובכל פעם שעלתה בי מחשבה של שנאה, כעס או עצב, פשוט עצרתי והודיתי: תודה על החלטות טובות שקיבלתי אם אני עדיין בחיים, על זה שאני רגועה במצב הבלתי נתפס הזה. בכל פעם שעלה רגש קשה, הבנתי שאני צריכה להמשיך לחייך. הייתי שם שש שעות בתוך השיח, מחייכת".

כשסוף סוף שמעה סביבה קולות בעברית, של לוחמים, צעקה להם מאיה "הצילו!" מתוך השיח, והם חילצו אותה בריאה ושלמה. בתושייה גדולה, בקור רוח ועם חיוך על הפנים, מאיה ניצלה.

"המצב הבלתי נתפס הזה לימד אותי שכל בחירה שאנחנו עושות צריכה להיות מאהבה ובחיוך, גם כשזה מאוד מאתגר," אמרה מאיה, שחייכה לאתגר בפרצוף – ויצאה כמנצחת.

כתבה - יפעת נוימן