ישראל צ'אנה עצר להסתכל על מעיל הרוח הזה בכל פעם שעבר ליד החנות. זה היה מעיל אופנתי ומחמם שמתאים בדיוק לעבודתו כמאבטח ביחידת האופנועים בסיירת לאבטחת בנקים, אבל המחיר שלו היה גבוה מאוד, וישראל המתין בסבלנות ליום שיוכל לקנות אותו.
ישראל לא ידע ששחף, בת הזוג שלו, תכננה להפתיע אותו וקנתה לו את המעיל שהוא כל כך חלם עליו לכבוד יום ההולדת ה-30 שלו, שחל בשבת שמחת תורה. שחף גם אפתה לו במיוחד עוגת יום הולדת מלאת קצפת וקנתה בלונים צבעוניים לקשט לו את החדר לכבוד החגיגה, והסתירה הכול באוטו.
בבוקר יום ההולדת ישראל ושחף יצאו לטייל עם הכלב מארלי בפארק היפה ליד הבית, ולפתע החלו אזעקות. הם רצו במהירות למקלט שליד הבית של ישראל והמתינו בסבלנות שהאזעקות יסתיימו.
פתאום נשמעו ברחוב לידם קולות ירי חזקים. "זה נשמע קרוב", אמר ישראל בדאגה. "צריך לבדוק במה מדובר", הוסיף נחוש וזינק החוצה לראות בעצמו.
ישראל הציץ בזהירות מעבר לחומה וראה מרחוק מחבלים. מייד הוא ידע מה הוא צריך לעשות. בלי לחשוב פעמיים הוא נכנס הביתה במהירות, שלף את האקדח שלו, אמר לשחף "אל תדאגי" ויצא לרחוב.
ישראל עבר ממקום מסתור אחד לאחר, התחבא מאחורי רכבים חונים וגדרות בתים והתגנב אל חוליית המחבלים בזהירות. כשהיה קרוב מספיק - פתח באש לעברם וניהל לבדו קרב יריות איתם דקות ארוכות. תוך כדי הקרב הוא הצליח לחסל מחבל אחד ולפצוע מחבל נוסף. ישראל נלחם ולא ויתר עד שנפצע ונהרג.
בזכות נחישותו בקרב ישראל הצליח להציל לא רק את האהובים והשכנים שלו, אלא גם עשרות אורחים שהגיעו באותה שעה לבית הכנסת הסמוך כדי לחגוג טקס ברית מילה לתינוק קטן וחמוד.
ישראל לא הספיק לקבל את המעיל שיגן עליו מפני הרוח, אבל כולנו נזכור אותו בתור המגן העשוי ללא חת של שכונת מישור הגפן באופקים.
כתבה - רבקי גולדפינגר
Comments