את החתונה שלהם יואב ונועה לינגווד תכננו במשך חודשים. הם חיכו ליום המיוחד בציפייה גדולה, שקדו על כל הפרטים: איפה תעמוד החופה ומה התאריך המתאים ביותר, מה ילבשו ואיך ייראו השולחנות. הם יתחתנו זמן קצר לאחר החגים בקיבוץ בארי, החליטו. מזג האוויר מושלם והאור על החופה יהיה רך וחגיגי.
בבוקר שמחת תורה נועה ויואב היו יחד בקיבוץ. כששמעו את האזעקות הם מיהרו לממ"ד והמתינו, כמו תמיד. לפתע התקבלה הודעה בטלפונים הניידים שלהם: "יש מחבלים בקיבוץ". שניהם הבינו מיד שעליהם להשאר בממ"ד הסגור ולשמור על דממה. הם החלו לשמוע יריות, וככל שהזמן חלף קולות הירי הפכו קרובים יותר.
הדאגה של יואב ונועה גברה, אך ההודעות הנשלחות בקבוצות הוואטסאפ של הקיבוץ מעודדות: "הצבא בדרך!" כך כותבים חבריהם.
נועה בחרה להתמקד במחשבות טובות גם כשהשהות בממ"ד במשך שעות ארוכות ללא אוכל ומים הפכה קשה מנשוא. נועה הרגישה שהיא חייבת קצת אוויר ופתחה לרגע את חלון הממ"ד.
מבעד לחלון הפתוח שמעה ציוץ ציפורים, והכניסה אל הריאות כמה שיותר אוויר נקי. דמעה קטנה זלגה על לחייה. "יש חיים, החיים ממשיכים וימשיכו", הבינה נועה. השאיפה הגדולה של אוויר אל הריאות נתנה לנועה כוח להמשך ההמתנה, ולאחר שעות ארוכות שמעה סוף סוף קולות חיילים – חיילים שמדברים עברית, החיילים שלנו, שהבטיחו וקיימו. הם ליוו את נועה ויואב אל מחוץ לקיבוץ, ומשם יחד עם תושבי בארי שניצלו הם המשיכו אל קיבוץ עין גדי.
בחלוף ימים אחדים הבינו נועה ויואב שאת החתונה שחלמו עליה לא יוכלו לקיים בבארי, אך החליטו שאת האירוע המרגש יקיימו בדיוק בתאריך שתוכנן. הם קבעו מקום חדש לחופתם: קיבוץ עין גדי המרהיב, בין נופי ים המלח, וכל הקיבוץ התגייס לעזרתם. אוויר חדש נכנס לריאות, ובית חדש של זוג גיבורים שניצחו את הרוע נבנה מתוך שבר הכאב.
כתבה - רחל שירה אזרד
Comentários