שמעתם פעם על סבתא שאנשים מכנים אותה נינג'ה?
יפה אדר, סבתא לשמונה נכדים ושבעה נינים, מעולם לא תיארה לעצמה שיום אחד יכתבו עליה בחדשות שהיא סבתא נינג'ה וסבתא פנתרה.
ב־85 שנותיה הספיקה להיות ממקימי קיבוץ ניר עוז הסמוך לעזה, עבדה בבית התינוקות ובמרפאת השיניים והייתה חלק בלתי נפרד מהנוף הקיבוצי. מה כל כך מיוחד בה?
בשמחת תורה פרצו עשרות מחבלים לקיבוץ ולקחו איתם את סבתא יפה. היא ממש לא רצתה ללכת איתם אבל לא הייתה לה ברירה. הם הושיבו אותה בתוך קלנועית שמצאו בקיבוץ ונסעו איתה לתוך רצועת עזה.
למחבלים היו מצלמות שבהן תיעדו הכול. גם את סבתא יפה הם צילמו והסרט הוקרן שוב ושוב בתוכנית החדשות: רואים אותה יושבת בין שני מחבלים עם נשקים ועל פניה חיוך גדול. היא יושבת זקופה, ראשה מורם ועיניה משדרות: אני לא פוחדת מכם!
סבתא יפה הוחזקה בעזה בתנאים לא קלים: ללא התרופות שהיא רגילה ליטול וללא האוכל שהיא רגילה לאכול. לאחר 49 ימים מעבר לגבול, סבתא יפה הוחזרה לישראל על ידי כוחות ההצלה של המדינה, שעשתה רבות על מנת להשיבה.
כשהיא הגיעה היא עדיין לא ידעה שהיא כל כך מפורסמת, וגם לא שהחיוך שלה נתן כוחות לכל עם ישראל, כמו מכריז: אנחנו חזקים, אנחנו ננצח!
כששאלו אותה מהיכן היה לה האומץ לשבת כך בקלנועית עם חיוך, סנטר מורם וניצוץ ממזרי בעיניים, ענתה בלי להתבלבל: "בזכות הילדים שלי. שהם ידעו, יראו, שאני שם בשבילם. אני לא אישבר. תהיו גאים בי! ובאמת לא נשברתי. אמרתי לעצמי שאני לא אתן להם לשבור אותי ולא אתן להם את התענוג לראות אותי פוחדת. לא בכיתי ולא הזלתי דמעה".
זה לא מפתיע שכשסבתא יפה עזבה את בית החולים שבו הייתה מאושפזת לאחר השחרור, ליוו אותה עשרות אנשי צוות עם דגלי ישראל, הריעו לה ומחאו לה כפיים כיאה לסבתא שהיא נינג'ה.
כתבה - יפעת נוימן
Comments