"תתדלקו, תחמשו ותבדקו את הקשר, עכשיו!" סלמאן חבקה, מפקד גדוד 53 של חיל שריון דהר ברכבו דרומה. מתקפת הפתע בדרום הארץ הייתה בעיצומה וסלמאן גר הרחק משם, ביישוב הדרוזי ינוח ג'ת שבגליל. "אל תחכו לי, פשוט צאו לדרך. תושבי העוטף צריכים סיוע מיידי".
בזמן הנסיעה הוא חשב על תכנון הקרב ופקד לפצל את הכוחות לצוותים של שני טנקים לכל יישוב, כדי שיוכלו להגיע ולעזור לכמה שיותר מוקדים.
"תחנות 53 כאן קודקוד", פנה סלמאן לכל הגדוד שלו בקשר. "כשהחיילים שנלחמים שומעים את רעש הזחלים של הטנקים זה נותן להם כוח. הם יודעים שיש להם גיבוי מאיתנו. גם התושבים שנצורים בבתים ומחכים לחילוץ שומעים את הטנקים ויודעים שאנחנו בדרך להציל אותם".
סוף סוף סלמאן חבר לצוות הטנק שלו ויצא גם הוא לקרב, בדרך אל בארי. הוא מעולם לא דמיין לעצמו שיצטרך לנסוע עם הטנק בין שבילי הקיבוץ – ואפילו לירות על הבתים! – אבל המחבלים מסתתרים בפנים ואין ברירה. סלמאן פקד וצוות הטנק שלו הפגיז. יחד הם הצליחו לחסל את האויב, להחזיר את השליטה בקיבוץ ולהציל תושבים רבים.
הקרב הסתיים, אך המלחמה רק החלה. גדוד 53 נכנס לעזה והמפקד סלמאן מוביל בראש בנחישות. "כעת אנחנו מכינים את עצמנו להכות באויב", נאם לחייליו. "אני מצפה מכם ומעם ישראל להמשיך להיות מאוחדים וחסונים, כי רק ביחד נדע לנצח".
באחד הלילות שמע סלמאן ברשת הקשר שחיילי גולני נקלעו לקרב קשה עם מחבלים רבים וחלק מכלי הרכב שלהם נפגעו. "כוח גולני זקוק לחילוץ! מי בא איתי?" שאל ומייד התחיל בנסיעה. "יש שם בלגן, שימו לב שאנחנו לא יורים על כוחות צה"ל!" החילוץ הסתיים בהצלחה אך אז נורה טיל על הטנק וסלמאן נהרג.
המפקד הנועז של גדוד 53 פעל כמו שלימד את חייליו, וחירף את נפשו עבור חיילים שלא הכיר, מתוך אמונה מוחלטת שרק בעבודה משותפת נוכל להגיע לניצחון.
כתב - חיים שרייבר
コメント