top of page

סֶרֶן א' מֵגֵן בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ


"רצנו לתוך הפרדסים והרגשתי כמו הפרטיזנים והיהודים שבורחים מהנאצים חסרי ישע ליערות בשנת 1941, בשואה".

כך מתאר סרן א', בן 25 מנס ציונה, את תחילת המלחמה, ברגעים בהם הוביל כמאתיים צעירים ממסיבת הטבע "נובה", אל חוף מבטחים במושב פטיש.

א' הוא קצין במילואים בחיל האויר, אשר שירת ביחידת "חרב מגן" המפעילה את טילי החץ, שתפקידם ליירט טילים שנורים לעבר ישראל.

יחד עם ארבעה חברים, השתתף במסיבה וברגע שהתחילו מטחי האש, הבין שקורה כאן משהו חריג.

"החלה בריחה המונית של האנשים. נכנסנו לאוטו והתחלנו להימלט, אבל אז ירו לכיווננו. הכדורים נתקעו במנוע של האוטו וצעירים ממכונית שחלפה על פנינו צעקו לנו לברוח לכיוון הנגדי".

בו בזמן, מחבלים רבים הסתובבו בשטח וירו לכל עבר. לא היה לאן לברוח, כי נוצרו פקקי תנועה בשל המכוניות הרבות שניסו להימלט יחד.

"החלטתי לעזוב את האוטו שהפך למלכודת ולרוץ לכיוון הפרדס הסמוך", המשיך א' לשחזר. "קבוצה של כמאתיים בליינים שראתה אותי והייתה בפחד גדול, באה בעקבותיי והחלטתי להוביל אותם. שמעתי יריות תוך כדי ריצה אבל הייתי חייב להמשיך כי לא הייתי חמוש, ולא היה עוזר אם הייתי נעצר לנסות לטפל בנפגעים כשהמחבלים באים אחרינו".

א' השתמש בניסיונו כקצין ובעזרת מפת גוגל ניסה להוביל את הקבוצה לאופקים, בדרך ראה ידיעה שיש בעיר מחבלים, ושינה כיוון לעבר מושב פטיש.

הם חצו נחלים והסתתרו בשיחים, ובחלוף זמן רב כשהצבא טרם חבר אליהם, החלו האנשים להתעייף. כדי להתחזק, הם אכלו פירות שמצאו זרוקים בפרדס ושתו מים עכורים, שנותרו מההשקיה, בשלוליות שתחת העצים.

כשבע מאות מטרים לפני המושב, זיהו אנשי פטיש את הקבוצה והחלו לחלץ אותם ברכביהם.

בתושייתו, הציל א' כמאתיים צעירים. לאחר ימי מנוחה ספורים בביתו, א' התגייס למילואים כדי להגן על שמי המדינה עם סוללות החץ ואת כמות האנשים שהוא מציל בתפקידו מדי יום, לא ניתן למנות.


כתב - יונתן אופיר

Commenti


bottom of page