עֵדֶן חוֹתֶרֶת לְמַטָּרָה

הורידו את הסיפור

קפצתם פעם ראש למים קפואים?

עדן נימרי הייתה פשוט קופצת לבריכה, אפילו בשיא החורף, כשרק מתחשק להסתתר מתחת לפוך.

היא התאמנה כבר מילדות להיות שחיינית מקצועית, ושמרה על משטר אימונים קשוח ולחוץ: בכל בוקר הייתה במים עוד לפני שאחרים בכלל פקחו עיניים. עדן הייתה ילדה קטנה ונחושה, פייטרית אמיתית שיודעת לאן היא חותרת, מילולית.

היא התמחתה במשחים ארוכים שדורשים סיבולת גבוהה, כמו 800 ו-1,500 מטר בסגנון חופשי, ושחתה גם במים פתוחים, כלומר ממש בים! בין הגלים והמערבולות שום דבר לא צפוי, אבל לעדן הייתה משמעת עצמית וחריצות והיא עבדה קשה למען התוצאה.

טוב, גם היא ויתרה לעצמה לפעמים, כמו כולם, אבל השתדלה להתגבר גם כשקשה. פייטרית, כבר אמרנו?

כשהגיע הזמן להתגייס, עדן בחרה ללכת לקורס טיס, למרות שיכלה להיות ספורטאית מצטיינת. לצערה היא לא סיימה את הקורס, אבל לא התייאשה וחיפשה משהו קרוב שתוכל להגשים.

עדן הפכה מפקדת צוות של 'רוכב שמיים' שהוא יחידה מובחרת בחיל התותחנים, שמפעילה מרחוק כלי טיס לא מאוישים שעוזרים להילחם.

החלום שינה צורה והתגשם – עדן הטיסה באוויר כלי-טיס שאוסף מודיעין ומכוון אש שמגינה על לוחמים.

בשבת בבוקר, כשהתחילו לירות טילים למוצב נחל עוז, עדן רצה מייד עם ארבע הלוחמות שלה, יחפות ובפיג'מות, לתוך המיגונית. חיילות תצפיתניות רבות הסתתרו שם, ועדן והצוות היו היחידות עם נשק. בקור רוח חילקה את הצוות להגנה ובמבטי עיניים תדרכה אותן כיצד לפעול: הכניסה מחסנית, והצוות אחריה; דרכה כדור, והן אחריה. בדיוק אז הגיע לפתח מחבל והן ירו בו וחיסלו אותו.

עדן הבינה שעכשיו המחבלים ינסו לחדור מהפתח השני השמאלי, ורצה אליו. היא ירתה אש מדויקת במחבלים שהתקרבו, ואפשרה לחיילות האחרות לברוח מהפתח הראשון.

החיילת האמיצה הגנה בגופה על הפתח, עד שנפלה בגבורה.

כל הצוות וחלק מהתצפיתניות ניצלו בזכות סרן עדן נימרי.

כתבה: אורי אגוז