האהבה האדירה שלו למוזיקה הדביקה את כל מי שהיה סביבו. בכל פעם שנתנאל יאנג היה תופס את עמדת הדיג'יי, אף אחד לא נותר אדיש. כל משתתפי המסיבה קמו ורקדו בהתלהבות לצידו של הדיג'יי הצעיר והמוכשר. אך זו לא הייתה אהבתו היחידה. לצד אהבתו למוזיקה הייתה לנתנאל עוד אהבה גדולה שהתחילה אי שם בילדותו באנגליה.
נתנאל אהב מאוד את מדינת ישראל. כבר בגיל עשר הודיע לבני משפחתו ולכל חבריו שהוא מתכוון יום אחד לעזוב את אנגליה, שבה נולד וגדל, כדי לעלות ארצה ולהתגייס לצבא הגנה לישראל. ישנם חלומות ילדות שחולפים להם ונשכחים, אבל לא החלום הגדול של נתנאל. מייד כשמלאו לו שמונה עשרה עלה נתנאל לישראל, התגייס לצבא והפך ללוחם מצטיין בגדוד 13 של גולני. לאורך כל הדרך הוא לא שכח גם את אהבתו למוזיקה. לצד שירותו הצבאי הוא המשיך להדביק בקצב את כל מי שהיה סביבו, יצר מוזיקה והמשיך לשמח את החוגגים במסיבות.
בעיצומו של חג שמחת תורה, כאשר מחבלים רבים תקפו את יישובי העוטף, יצאו נתנאל וחבריו להילחם בהם. על יד זיקים, בעת שהם מנהלים קרב גבורה, נפל נתנאל על שלומה של הארץ שאליה עלה לבדו.
הוריו של נתנאל קיבלו את הבשורה הקשה בביתם שבלונדון, בירת אנגליה. הם עלו על טיסה ארצה כדי להשתתף בלוויית בנם האהוב ובליבם חשש: אין להם קרובים בארץ. מי יגיע ללוויה?
הם פנו לציבור וביקשו שמי שיכול – יגיע. לרגע לא תיארו לעצמם שיגיעו רבבות בני אדם לכבד את החייל הבודד, בנם נתנאל. למרות האזעקות הם הגיעו בהמוניהם, גם לימי השבעה, שם ניחמו את זוג ההורים וביקשו לשמוע על נתנאל עוד ועוד.
נרגשים מהיחס החם שקיבלו, הוריו של נתנאל שבו בתום ימי השבעה לביתם שבלונדון, אך רק כדי לארוז את חפציהם ולעלות לארץ שבנם כה אהב.
מעתה הם ימשיכו לרקוד פה עבורו.
כתבה - אילה יבגי
Comments