top of page

עִנְבָּל מַצִּילָה אֶת הַקִּבּוּץ


"אתם שומעים את האזעקות?!"

ענבל ליברמן הייתה הראשונה בקיבוץ ניר־עם שהבינה שמשהו אינו כשורה באותו בוקר שבת, 7 באוקטובר.

אולי זו הייתה כמות האזעקות, אולי הרחשים המוזרים ששמעה מחוץ לגדרות היישוב.

ענבל היא לא סתם בת קיבוץ. היא נושאת על גבה את אחד התפקידים החשובים במקום שבו גדלה: היא רבש"צית, ראשי תיבות: רכזת ביטחון שוטף צבאי.

היא האחראית על אבטחת הקיבוץ בכל אירוע, עד הגעת כוחות צה"ל או המשטרה. תפקיד כזה בדרך כלל עושים גברים מבוגרים בעלי ניסיון רב. אף על פי שלענבל היה ניסיון של שנה בלבד בתפקיד, היא הייתה דרוכה מאוד.

החשמל של הקיבוץ נפל בעקבות האזעקות. "אל תחזיר את החשמל!" היא פקדה על חבר קיבוץ שתפקידו לטפל במקרים מעין אלו.

"אבל צריך לשמוע חדשות, צריך גם מזגנים", הוא אמר לה.

"אל תרים את המתג", היא חזרה ואמרה. "אני שומעת קולות חשודים. יריות. אני צריכה שעה כדי להבין מה קורה".

ענבל חשבה על כל האפשרויות שיכולות להיות ובנתה בזריזות תוכנית הגנה, למרות שאף אחד לא ביקש ממנה. הפקודה שנשמעה בקשר הייתה בסך הכל כזאת: "הכינו את כיתות הכוננות (כוח אבטחה מבני הקיבוץ, שמטרתו לפעול במהירות במקרה של אירוע ביטחוני) למקרה הצורך". אבל ענבל הייתה הראשונה שהבינה בדיוק מה קורה בדרום עם פרוץ המלחמה, והיא הייתה זריזה ביותר, וידעה שמקרה הצורך הוא עכשיו.

ענבל רצה לנשקייה – מחסן הנשק, ועברה מבית לבית לקרוא לחברי כיתת הכוננות. "לכו לעשות מארבים ליד הגדר של היישוב!" היא פקדה עליהם. "הוריתי שלא להרים את החשמל, כך לא יוכלו לפרוץ את השער החשמלי הכבד בכניסה לקיבוץ".

35 מחבלים ניסו לחדור לקיבוץ. אף אחד מהם לא הצליח להיכנס. כולם נהרגו על ידי חברי כיתת הכוננות וכוחות צה"ל. ענבל הרבש"צית בעלת התושייה הנהיגה את המאבק של קיבוץ ניר־עם והצילה את חייהם של מאות תושביו.

אולי ביום העצמאות הקרוב נראה אותה בטקס המשואות של המדינה.




Comments


bottom of page