top of page

שָׁאוּלִי הָעֲטַלֵּף הָעִוֵּר


ערב, רוח קלה מתפתלת ברחוב. שאולי גרינגליק וחבריו, ידידיה וגיא, בחולצות קצרות ומצח אדום, מתווכחים בלהט. על מה? צריך להתקרב כדי לשמוע.

בצד הרחוב יושב קבצן חסר בית, עטוף בשמיכות צבעוניות מטולאות, מקרקש בקופת מתכת. שאולי מתיישב לידו ברגליים פשוקות. "מה נשמע?" הוא שואל.

ידידיה וגיא נבוכים. ושאולי קורא: "בואו, מעניין פה!" עד מהרה הופכת השיחה לערה, מאי שם נשלפת גם גיטרה.

על מה בדיוק הם שוחחו? היה צריך להתקרב כדי לשמוע.

כשנפרדו לשלום והחלו להתרחק, צעק לו הקבצן: "אתה שר יופי. יופי־יופי!"

"יופי־יופי", חיקה אותו גיא וצחק כשהתרחקו.

אבל עיניו הכנות והצלולות של שאולי כבר הביטו רחוק משם.

שנים לאחר מכן שאולי מחליט להיות זמר. הוא ניגש לבחינה בתוכנית המוזיקה "הכוכב הבא" ומתקבל!

בשמחת תורה פורצת המלחמה וליבו נסדק. שאולי קצין ולוחם, אך בגלל טעות ברשימות לא שובץ ליחידה ולא זומן למילואים.

באותו לילה אביו הציץ בחדרו, וראה אותו אורז תרמיל צבאי ולובש את המדים הישנים.

"מה אתה עושה?" תמה.

"אני הולך אליהם לדרוש שיגייסו אותי", ענה.

שאולי מצליח להתגייס, ומתקשר לכל מי שהוא מכיר כדי לבקש שייקחו אותו להילחם בעזה. לבסוף מתקשר אליו חבר: "צריך פה בעזה חייל נוסף, לא מפקד כמו בדרגה שלך".

"לא משנה, אני בא. אהיה חייל פשוט!" צעק שאולי.

בדרך לעזה, לבוש מדים, עם תרמיל גדול וציוד, הוא עוצר להצטלם בשיר אחד בשביל "הכוכב הבא".

"אני עטלף עיוור, צועק את חיי בחושך", שר שאולי בקול שמצליח להיות חזק ורוטט גם יחד, ואין עין שנשארת יבשה.

"על מה חשבת כששרת ככה מכל הלב?" שאלה אימו כשיצאו מהאולם.

"שאני באמת עטלף עיוור, שלא רואה דבר בחושך, אבל אסור שצה"ל ידע. אני חייב להשיג ציוד לראיית לילה, בלי שייענש בגללי אף אפסנאי (מי שאחראי על הציוד בצבא)".

לפני שנפל בקרב, הצליח שאולי להציל חיים רבים ולפעול למען המדינה שאותה כל כך אהב. ויש אומרים שמי שילך ברחוב בשעה שרוח קלה מרחפת בו, ויראה קבצן לבוש סחבות, אם יתקרב וישים שם את ליבו אולי יוכל לשמוע את שאולי שר.


כתבה - רותם רסלר

Comments


bottom of page