תִּהְיֶה רִאשׁוֹן
- Rebecca Sidoun
- לפני 32 דקות
- זמן קריאה 2 דקות
שבוע אחרי תחילת המלחמה בעזה, שלח גלעד ניצן תמונה להוריו מתוך חדר במרפאה. הוא סיפר להורים המופתעים שבזמן שהוא וחבריו מסיירת גבעתי טיפלו ב"נמ"ר", רכב מיוחד של צה"ל, נפל על היד שלו חלק כבד והוא שבר את האצבע.
"יופי גלעדוש", אמרה לו אמא בהקלה, "עכשיו כשאתה פצוע תחזור הביתה ולא נצטרך לדאוג לך כל כך!". גלעד חייך את החיוך הגדול שלו מעבר לטלפון ואמר: "מה פתאום?! האצבע השבורה היא ביד שמאל אבל יד ימין מתפקדת מצוין. אני יכול לירות ולהילחם, ועל הזכות הזאת לא מוותר!"
ההורים של גלעד הסתכלו זה על זה כמי שמכירים ויודעים בדיוק מיהו הילד שלהם. זה שלא מוותר.
הם נזכרו איך בבוקר ההוא, לפני כמה שנים, אבא פתח את דלת הבית בדרכו החוצה ופתאום הבחין בגלעד בן ה-12, ישן שנת ישרים בחצר ליד הכניסה לבית.
"גלעד… גלעדי…" העיר אותו אבא, וגלעד פקח עיניים וסיפר שחזר אמש מהטיול השנתי וגילה שהבית נעול. הוא לא רצה להעיר את בני הבית הישנים ולכן נשאר לישון בחוץ עד הבוקר.
זה לא רק שגלעד היה רגיל לחשוב על טובת האחרים, אלא שהוא תמיד עשה זאת כבדרך אגב.
אף אחד לא הופתע כשבמלחמה בעזה גלעד, מפקדו יהודה וחברו יונדב יצאו ראשונים לבדוק את המבנה הנטוש ממול, כשכל החיילים התמקמו למנוחה.
הם כן הופתעו כשפתאום נורתה לכיוונם אש מתוך המבנה. מספר רב של מחבלים חמושים התקיפו אותם, ובמקום להסתתר - הם הסתערו קדימה וירו צרורות לכיוון המחבלים. שאר הפלוגה שמעו את ההתרחשות והגיבו מייד, חיסלו את המחבלים וכך ניצלו, בזכות גלעד וחבריו.
גם ברגעיו האחרונים גלעד לא ויתר, חבש את יהונדב וניסה להציל אותו תחת אש.
"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש", אומר המשפט הידוע וגלעד הוסיף: "ואם יש אנשים, תהיה ראשון".
כך הוא חי, ראשון תמיד בכל דבר טוב, וכך גם אנחנו נוכל לחיות ולהיות ראשונים בכל מקום שצריכים אותנו.
כתבה - רחלי מיס
תגובות