"בבוקר שמחת תורה ה-7 באוקטובר, אספתי את שבעת ילדיי אל המקלט בבית ההורים בירושלים. כשהחלו לצוף קולות הזוועה הבנתי, אם לא נספר את המלחמה הזו לילדינו בעצמנו, יספרו אותה קולות מכאיבים, פוצעים, מצלקים. ומאותו הרגע, זו הייתה המשימה. לספר לילדים את המלחמה הזו מנקודת מבטם של הגיבורים והגיבורות המופלאים שלה.

חדר העבודה החדש שלי היה מוכן ממש לפני שילדתי. צטערתי שהוא יהיה ריק במשך שנה. אבל הנה אני פה, פחות משלושה חודשים אחרי הלידה.

בחיים לא חזרתי לפעילות כל כך מוקדם.

סיפור גבורה ביום. זה היה הפרויקט שלי עבורם ואליי הצטרפו חברות טובות ואהובות שעכשיו זה גם הפרויקט שלהן. הפרויקט של כולנו. כותבות, עורכות, מאיירות גיבורים וגיבורות, וכולם משלנו ובשבילנו. לעם ישראל באהבה, מהאימהות של הארץ הזו.

הדסה בן ארי

october7th, 7אוקטובר