"גיא אף פעם לא הלך על הרצפה" אמא של גיא בזק ז"ל מספרת. "אי אפשר היה לעקוב אחריו. הוא קפץ, רץ, טיפס, עשה הכול, רק לא הלך רגיל, בתלם".
גיא נולד בפריז כשהמשפחה שלו גרה שם בשליחות. הם היו שם פעמיים. עליו באמת אפשר להגיד שהיו לו חברים בכל מקום. בכוכב יאיר, שם גדל, הוא נחשב ל"דבק של כולם". בצופים הוא היה משמעותי לשכבות גיל רבות, וכך גם בתיכון ובצבא.
גיא היה בן בין שתי אחיות. "פעם הגעתי הביתה עם כל הילדים", מספרת אמא שלו, "מותשים מסיבוב קניות. כשהגענו לדלת לא מצאנו את המפתח בשום מקום. לפני ששמנו לב, גיא טיפס, כמו חתול, על הקירות של הבית, הוא ידע שאפשר להיכנס דרך חלון קטן קרוב לגג. הוא פתח לנו את הבית מבפנים בחיוך כזה ששכחנו מכל העצבים והלחץ".
הוא שירת בגולני בגדוד 51, אותו גדוד שאבא שלו היה בעבר המג"ד שלו. הקו שלו היה בגבול עזה. "משעמם פה" הוא הרבה להתלונן, "אני רוצה להילחם למען המדינה שלי".
הוא עשה רשימה של דברים שהוא רוצה להספיק עד גיל עשרים. בדברים היה לאכול את מנת הקרבונרה (סוג של פסטה) הכי טעימה בעולם, לחגוג יום הולדת במסיבה מטורפת ולשרת שירות משמעותי בצבא.
בבוקר שמחת תורה הוא נלחם במחבלים שנכנסו לבסיס. בזכות יכולת הטיפוס שלו הוא טיפס על הגדרות של הבסיס בלי ששמו לב אליו. הוא יצא עם עוד שני חיילים והם התגנבו מאחורי המחבלים וירו בהם, והצילו בכך חיים רבים. לצערנו, מחבל אחד שהתחבא היטב ירה בהם והם נפלו בקרב.
בתמונה ששלח מאחד התרגילים שלו הוא נראה במדים מנקה נשק. "איפה אתה?" שאל אותו אבא, "חוקר פינגווינים עם משלחת באנטרקטיקה", ענה לו גיא.
גיאגול כפי שנקרא בפי משפחתו כבר לא הולך על הרצפה, אבל בשביל הכיף הם מדמיינים אותו עושה סקי, לראשו הכומתה שקיבל מאביו וסביבו פינגווינים מתחרים איתו במסיבת יום הולדת.
כתבה: מוריה הראל
Comentarios