"תהפוך את הספה!" שני חיילי הדובדבן ש' וי' היו בעיצומו של הקרב בתוך קיבוץ כפר עזה, כשנקלעו עם חבריהם למטח אש מדויק. הם מיהרו לתפוס מחסה בבית הקרוב והשתמשו ברהיטים כדי להגן על עצמם ועל חבריהם הפצועים. הבלגן חגג ברשת הקשר, כולם דיווחו בבת אחת על מה שקורה בחוץ. "טוב, זה לא יעבוד". ש' סגר את מכשיר הקשר הרועש. "אי אפשר להבין ככה שום דבר. אנחנו חייבים לקבל מידע מסודר יותר".
"אני יכולה לעזור", נשמע מאחוריהם קול. זו הייתה גלי איילון בת ה־15. ערב קודם היא באה לישון אצל סבתא שלה, וכשהאזעקות התחילו הסתגרה עם משפחתה בממ"ד. סבתא ליאורה לא תאהב את הבלגן שהחיילים עשו בסלון, אבל לפחות הם כאן ויכולים לעזור.
"הנה", גלי הראתה להם את הסלולרי שלה. "כולם בקיבוץ מעדכנים עכשיו את המצב שלהם בוואצאפ ושולחים מיקומים. אני יכולה לרכז בשבילכם את הכול כדי שתדעו מה קורה".
לוחמי הסיירת הביטו זה בזה בתדהמה. האם הם באמת הולכים לקבל פקודות מילדה בת 15 וחצי?
מתברר שהתשובה היא כן.
גלי מיהרה לשלוח להם מפות של הקיבוץ והתחילה לסרוק את ההודעות בזריזות. "כאן". היא הצביעה על הסרטוט, "חייבים לשלוח כוחות לשכונה הקהילתית, יש שם מחבלים". ש' פקד על חלק מחברי הכוח לצאת למשימה.
גלי עבדה בשקט ובקור רוח. מתוך אלפי ההודעות היא הצליחה להבין איפה יש עוד היתקלויות עם מחבלים, פצועים שצריך לחלץ ואנשים שלכודים בממ"דים. היא סימנה את הכול על גבי המפות וכיוונה את חיילי דובדבן אל אזורי הסכנה, וגם הרגיעה את התושבים והודיעה שההצלה בדרך. שעות ארוכות הם עבדו יחד, ובעזרת המידע מגלי חילצו משפחות רבות וחיסלו עשרות מחבלים, עד שלבסוף גם גלי ומשפחתה חולצו.
"גלי הייתה ממש קצינת המבצעים שלנו, לוחמת לכל דבר". אמר ש' לאימה כשנפגשו לבסוף. "אנחנו שומרים לה מקום אצלנו בסיירת!"
כתבה - רעות גולדובסקי
Σχόλια