אורי ותמיר לוקר נולדו בהפרש של עשר דקות זה מזה, ומאז הקפידו שנפשותיהם לא יתרחקו לרגע.
היו להם תחביבים שונים, אמונות שונות, הם אהבו מאכלים שונים ומוזיקה שונה אבל ידעו היטב שרצון משותף אחד יממשו באותה דרך: שירות צבאי משמעותי.
שניהם למדו במגמת תקשורת בתיכון ויחד הפיקו סרט גמר שנקרא "קרבי זה הכי אחי". לכולם היה ברור שהשניים האלה נחושים לתת הכול למדינה.
כתלמיד תיכון פגש אורי את אביו של עמית בן יגאל, לוחם גולני שנפל בגבורה בקרב. בעקבות השיחה הוא החליט להתגייס לחטיבה החומה וסיים את הטירונות כחייל מצטיין.
אורי היה אוהד מכבי חיפה בכדורגל, אהב מסיבות ואת חברתו מיקה, שאיתה תכנן להתחתן בעתיד. מכל השירים בעולם אהב אורי את השיר "תתארו לכם" של הזמר שלמה ארצי. "תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה", שר שלמה ארצי, ואורי תיאר עולם כזה בדיוק ורקם חלומות לעתיד. הוא תכנן לצאת לקורס מ"כים, לעבוד כאיש ביטחון עבור המדינה ולהמשיך לתרום לארצו.
בבוקר 7 באוקטובר הנורא, עמד אורי על המשמר, לוחם בגדוד 51 של גולני על גבול עזה. כשהגיעו אל אורי הדיווחים על המחבלים המנסים לחדור אל הגזרה, קפץ מייד לג'יפ ודהר אל האזור שבו שהו המחבלים כדי למנוע בגופו את הגעתם אל בתי התושבים. אורי וחבריו לחמו במשך שעה תמימה, מעטים מול רבים, חיסלו עשרות מחבלים והצילו את חייהם של רבים, עד שנפלו בקרב הקשה.
כשהזמר שלמה ארצי הגיע לנחם את משפחת לוקר, הוא שר עבורם את "תתארו לכם" מלווה בגיטרה של אורי. עשרות אזרחים שניצלו בזכות התושייה של אורי מתארים לעצמם היטב כיצד יכלו חייהם להסתיים אלמלא שעט לעזרתם אורי המופלא, לוחם אמיץ, עם 'שמש בכיסים' כמאמר השיר.
כתב - יונתן אופיר
Comments