תמונה שווה אלף מילים, כך כולם אומרים לנו תמיד. אבל כמה שווה תמונה שמספרת את האמת לכל העולם? ואיך אפשר לצלם תמונה כזו בזמן שמעליך שורקים קליעים וטילים?
ובכן, את התשובות אפשר למצוא אצל לוחמי ולוחמות התיעוד המבצעי של יחידת דובר צה"ל, וזה הסיפור עליהם ועל נהוראי שטרית, אחד המפקדים שלהם.
לנהוראי ולחיילים שעליהם הוא מפקד, יש חימוש נוסף, ייחודי רק להם. לכל אחד ואחת מלוחמי פלוגת התיעוד, מצלמה מתקדמת. ביד אחת הם אוחזים בנשק הדרוך שלהם, נכונים לתקוף כל אויב מאיים, ובידם השנייה במצלמה המשוכללת שהוכשרו לתפעל.
למתעדים שהם קודם כול לוחמים, יש יכולת לבחור בין המצלמה והנשק, ורק כשהם מרגישים בטוחים יוכלו להרים את המצלמה ולהביא לעולם את הסיפור שעיניהם רואות. כך עשו ב־7 באוקטובר כשנלחמו לצד חבריהם בזמן המתקפה על הבסיס שבו שהו בדרום, וכך הם עושים מאז: מלווים את כוחותינו בתוך רצועת עזה בכל יום ובכל שעה.
הלחימה בעזה קשה וסבוכה. היא כוללת מעבר בסמטאות צרות ובין בתים הרוסים. מי יאמין למראה העיניים של חיילינו שמוצאים בבתי מגורים בעזה מסתורים לכלי נשק איומים? כיצד נספר לעולם שמתחת לבית חולים, המקום שצריך להיות מקלט בטוח עבור כל חולה ופצוע, נחפרה מנהרת מסתור ותקיפה עבור מחבלים אכזריים ובה טמונים טילים המוכנים לירי אל עבר מדינת ישראל? על כל השאלות הקשות הללו עונות התמונות של לוחמי ולוחמות התיעוד המבצעי שצולמו במהלך הלחימה בשבועות האחרונים בעזה.
"אנחנו העיניים של צה"ל", אומר נהוראי. "אנחנו מראים לעולם כיצד המחבלים משתמשים באזורי המחייה של אזרחים חפים מפשע עבור צורכי טרור וכך אנחנו מסבירים לעולם כמה חשוב להילחם בהם".
עיניים של צה"ל ולב גדול, שמביאים את התמונה ששווה אלף מילים לכל בית בעולם שוב ושוב.
כתבה - נעמי טולדנו קנדל