"אל תירא ישראל אל תירא, כי גור אריה הלוא אתה!" הלוחם נתן חי ליאר וחבריו לגדוד דוכיפת הצעירים מקיפים במעגלים את ספר התורה בשירה אדירה, ערב שמחת תורה עכשיו, ולמרות שהם נשארו בבסיס בחג במקום לחזור הביתה למשפחות - הם רוצים לחגוג ולשמוח!
בשביל נתן המוזיקה והשירה הן מים חיים. בכל פעם שחזר הביתה מהצבא, עצר אצל הפסנתר בתחנה המרכזית כדי לפרוט על הקלידים. עוברי אורח היו עוצרים ומאזינים לנגינה שלו ומצטרפים לשירה. בפעם האחרונה שהיה שם בחר לנגן דווקא את המנון המדינה, "התקווה".
עד גיל 13 נתן גדל בכלל בצרפת עם משפחתו, והאמת היא שהם לא תיכננו לעלות לארץ, זה היה נראה מסובך מדי. אך אז התרחש פיגוע בסופרמרקט הכשר בפריז. אמא לטיסיה שהייתה קרובה לזירת הפיגוע ניצלה בנס ובאותו רגע הם ידעו שאין להם ארץ אחרת מלבד ישראל.
הזמן חולף במהירות וכבר צריך להתארגן לשינה. "חיילים, להתקפל!" דוחק המפקד, אבל נכנע לחיוכו של נתן שמבקש "רק עוד הקפה אחת!" כך, הם ממשיכים לרקוד במרץ עד שלוש לפנות בוקר, ורק אז נתן וחבריו הולכים לישון, עייפים אך מרוצים.
הם מספיקים לישון רק שעות ספורות לפני שהם מוקפצים אל עבר קיבוץ כרם שלום. מחבלים רבים חודרים לקיבוץ ומטחי טילים נורים בלי הפסקה. התושבים מבוהלים ונתן דואג גם לחבריו שעומדים חשופים לאש. "קחו את כולם אל תוך המיגונית", מבקש נתן. "תיכנסו פנימה ותעזרו להם להירגע!" לעצמו הוא לא חושש, אלא עומד לבדו בפתח והודף את המחבלים בזה אחר זה בלי פחד, עד שהוא נפגע מרסיסים ונהרג.
בפעולתו הנועזת נתן חי ליאר הציל את חייהם של יותר מ־100 אנשים. חבריו מספרים שעודד אותם תמיד להמשיך לחייך ולהאיר גם ברגעים קשים, והמשפט האהוב עליו היה: "תן חיוך - הכול לטובה". כעת גם אנחנו נוכל ללמוד ממנו, להמשיך לשמוח ואף פעם לא להתייאש.
כתבה: שירה סגל